חזרה לשגרה – או – איזה יום היום?

נגמרו החגים

כשהחגים נופלים כמו השנה, באמצע השבוע, נוצר מצב בו אנו חווים 'ריבוי סופי שבוע' לאורך זמן.
וההשפעה של מצב כזה עלינו היא בלתי ניתנת להכחשה.
למה זה קורה?
המוח שלנו רגיל לדפוסי פעולה מסויימים, לרמות מאמץ קבועות לאורך שבוע העבודה או הלימודים, ומנוחה או עיסוק ברמה אחרת של מאמץ בסופי השבוע.
המנגנונים האוטומטיים שלנו, אלה שחוסכים לנו זמן ויודעים לצפות את העתיד ולהתכונן אליו, הם מנגנונים לומדים שנבנו על בסיס העבר, ועל בסיס חזרתיות של אירועים בעבר.
כאשר עובר חודש כזה, ובו רמות המאמץ התפקודי עולות ויורדות בתכיפות, משתנות מדי כמה ימים, וזרם האירועים אינו תואם את דפוסי השגרה שלנו, אנו חשים בלבול.
שאלו את עצמכם כמה פעמים החודש התבלבלתם בימי השבוע, כמה פעמים יום שלישי נדמה כמו שבת, כמה פעמים יום שני נדמה כמו שישי, וכמה פעמים ימי רביעי הרגישו כמו ראשון… כמה פעמים התחלתם לתכנן תוכניות המתאימות ליום חול וברגע האחרון נזכרתם שהכל סגור, זה יום שבתון…
כאשר זה קורה, ואנו חוזרים לשגרה, עלינו 'להתרגל' אליה מחדש… התחושה המוזרה שקשה לדעת איזה יום היום, ומוזר שעכשיו יש 5 ימי עבודה רצופים, מהווה חדשות טובות מאד עבורנו.

מה טוב בזה?

ההתרגלות המהירה.
עצם זה שבחודש אחד, הצלחנו לערער הרגלי שגרה, לחוש את השינוי בגופנו, בתפיסת הזמן שלנו, בחלוקת האנרגיות שלנו – מעידה על כך שגם נטייסים הכי אוטומטיים שלנו, ניתנים לשינוי!

תארו לעצמכם הרגל רע שלכם, כזה שמלווה אתכם שנים ואתם רוצים כל כך להפסיקו ולהיפטר ממנו, אך חשים כי הוא 'חזק מכם', גדול יותר מהיכולת שלכם לשנות, כופה את עצמו עליכם.
אם היה ניתן בחודש אחד לבצע מהלך שישחרר אתכם מההרגל הזה, הייתם מסכימים בחפץ לב, הלא כן?

ואכן, שינוי הרגלים, גם ארוכי שנים, הינו עניין קל יותר ממה שרבים חושבים.
ההרגלים שלנו כרוכים זה בזה, במארג עבה וחזק של 'שגרה'.
על מנת לשחרר הרגל בקלות, כדאי מאד לפני כן, לשלוף אותו החוצה ממאגר השגרה שלו, ולשנות במידת האפשר המירבית את הזמן, המיקום, ההקשר והמינון של ההרגל.
לפני שמפסיקים לעשן, כדאי לשנות את זמני הסיגריות, לנתק אותן מהקפה של הבוקר ומהישיבה במרפסת בסוף היום.
לפני שמפסיקים לכסוס ציפרניים, כדאי לבדוק מתי פחות כססנו ולהגביר כסיסה בזמנים אלה, למרוח טעמים לא נעימים (טעמים נעימים יחזקו את ההרגל) על האצבעות ובכך לבלבל את המוח האוטומטי.
וביחד עם שבירת השגרה לחשוב:
מה הדבר הטוב שנתן לי ההרגל הזה? מה הצורך העמוק מאחורי ההרגל הזה? וכשעולה תשובה, לחשוב איך ניתן לספק את הצורך הזה בדרכים נוספות. זה מעמיק את הבלבול של המוח ומסיט אותו מדרך האוטומט.

בסופו של דבר, כשיודעים איך המוח שלנו בנוי, כיתד נוצרות ההתניות שלנו ומה מחזיק אותן חיות, ניתן לשנות כמעט כל דבר.
אלה סוג הדברים שאנו לומדים כאשר אנו לומדים NLP.
אנו לומדים ממה עשויות המחשבות שלנו, איזה טריגר קשור לאיזו תגובה, ואז לומדים את העקרונות של פירוק התניות קיימות והרכבת התניות חדשות, והכל בהרבה פחות קושי מהרגיל, בזכות השימוש בידע שיש לנו על האופן בו מערכת העצבים שלנו פועלת.

אז בפעם הבאה שאתם מבולבלים ממשהו, דעו שאיזשהו הרגל שלכם נשבר כעת, ועל אף תחושת הבלבול הלא נעימה, הזכירו לעצמכם כי זה הסימן שביכולתכם לשנות כל דבר שתרצו לשנות בחייכם. ואלה, חדשות טובות מאד.